ספר זה כל הסיפור

ספרו לי סיפור…

לספר סיפור לילד היא פעולה טבעית, ומקובלת בכל העולם. סיפורים יכולים להיות כתובים או מועברים בע״פ מדור לדור. סיפורים יכולים להיות שיקוף של עולם הילד או מסר מעולם המבוגר אל עולם הילדים שעובר בצורה אוניברסאלית, עם מוסר השכל.

בזמן הסיפור נוצר מרחב פרטי אישי, אינטימי בין המספר והילד, וכך נבנית אינטראקציה והנאה לכל המשתתפים בפעילות.

הסיפור הוא דרך בו הילד לומד ערכים, ותכנים אבל גם ויסות רגשי, פיתוח דימיון, ואמפתיה.

מחקרים מראים שכבר מגיל חצי שנה תינוקות מגיבים לקריאת ספר.

ילדים בני 4ש׳ שקראו איתם ספר אחד בשבוע, היו בעלי אוצר מילים רחב יותר, בעלי מיומנויות שפתיות רחבות יותר ויכולות מדויקות יותר להבעת רגשות.

מי בוחר את הסיפור?

היוזמה לבחירת הספר יכולה להיות של הילד או של המבוגר. חשוב שהספר יאפשר לילד להתחבר דרך הנושא, הגיבורים או הסיטואציה.

איפה ואיך מספרים?

חשוב למצוא מקום שקט, ללא הסחות דעת, ללא מסכים פעילים!

זמן הריכוז אצל ילדים יכול להיות קצר, אבל אנחנו רוצים שבזמן הזה, יהיו גם המספר וגם הילד בקשב מלא.

השתמשו בשינויי קול, קולות שונים לדמויות יעזרו לילד להבדיל ולתת חיים לדמויות.

אפשר להוסיף תנועות ידיים מתאימות המלוות את ההקראה, ומביאות את הסיפור לעולם הילד דרך עוד מערכות חושיות. בעתיד הילד יוכל להעזר כמוכם בתנועות ידיים על-מנת להמחיש כוונות ביחד עם המילים, בעצמו.

הומור וצחוק, הופכים את הסיפור למהנה ומלא חיים, ומכניסים עוד מימד של גמישות ויצירתיות לסיפור.

אפשר להשתמש באביזרים אמיתיים להמחשת הסיפור: כובע, מגפים ועוד. ואפשר להעזר באביזרים שמדמים חפצים בעולם האמיתי למשל: קוביית לגו במקום מקל, כפית במקום טלפון, כך יכולות ההסמלה של הילד מתפתחות והוא מתנסה בגמישות ביחד עם הסיטואציה המומחזת.

איך מתחילים?

בשלב הראשון לאחר שנבחר הספר, מסתכלים ומתבוננים בו, בתמונות שבתוכו ועל הכריכה. מסתכלים מאיזה צד נפתח אותו, ומנחשים על מה הוא מספר לפי הרמזים שמצוירים עליו.

כך, אנחנו יוצרים מרחב כיפי ואישי בין המספר לילד בתשומת לב משותפת. מה עוד אפשר לעשות עם הספר? אפילו לשחק במשחק ״קו-קו״ ולהתחבא מאחוריו.

בשלב השני, אולי אפילו ביום אחר כדי לקבל קשב מלא אפשר להסתכל ולתאר את התמונות שבספר. לתת שמות לחפצים שבספר, אבל גם לפעולות ולרגשות שנראה שם.

מחקרים מראים ששילוב של עולם הרגש במהלך סיפור מקדם שיח מנטאלי רגשי ועוזר לפתח אמפתיה בקרב ילדים שהשתתפו בניסוי של קריאת ספרים מודרכת. ילדים אלו גם הראו בבית הספר מיומנויות שפה ואוריינות גבוהות.

בשלב השלישי, אפשר לפני תחילת ההקראה של הספר לנסות ליצור עלילה קטנה לפי כמה תמונות מהסיפור, ולאו דווקא לפי מה שכתוב.

בשלב הרביעי, אפשר לקרוא את הטקסט של הסיפור כמו שנכתב תוך התייחסות לתמונות.

חשוב לזכור

ילדים אוהבים לחזור על סיפורים כמה וכמה פעמים, החזרה מאפשרת עיבוד של סיטואציות והפנמה של הסיפור.

כדאי להקריא את הסיפור בדרך שהילדים מעונינים ובדרך שהכי מהנה אותם. אין נכון או לא נכון ב״לספר סיפור״. אפשר שכל אחד בתורו יוכל לספר את הסיפור כרצונו ואז בתור של ההורה לאפשר קריאה אחרת מזו של הילד.

סיטואציה של סיפור דורשת שינוי בהרגלים. כדאי לאפשר לילד להתרגל אליה ולאפשר הנאה וכיף.

המפגש עם ספר צריך להיות מותאם באורכו, בתוכן שלו, ובציורים שלו ליכולות של הילד, ולריכוז שלו.

לבסוף אפשר להוסיף עניין לסיפור מוכר ע״י שינויים קטנים שאפשר לעשות בתוכן, בסיטואציה, ולשער מה היה קורה אילו…

בהמשך נמליץ על ספרים לפי גיל.